שם בלועזית: de-Quervain's disease

מהי מחלת דה-קרווין?

המחלה הינה תסמונת לכידה בתעלת המיישרים הראשונה של שני גידים המגיעים לאגודל לצורך ביצוע יישור והרחקה מכף היד.

למי זה קורה ולמה?

המחלה נפוצה בקרב אנשים אשר מבצעים פעולות חוזרות ונשנות של גידים אלו. המחלה נפוצה יותר בקרב נשים בגילאי הביניים ובנשים לאחר היריון ובזמן תקופת ההנקה.

כיצד המחלה מאובחנת?

האבחנה היא על בסיס אנמנזה מתאימה וממצאים קליניים בבדיקה גופנית. אין צורך בבדיקות הדמיה מיוחדות.

מהו הטיפול?

רוב המקרים של המחלה אשר מגיעים לטיפול בשלב המוקדם ניתנים לטיפול במתן מנוחה לאגודל מפעילות מאומצת; בשימוש בסד אשר מותאם לאגודל על ידי מרפאה בעיסוק ומונע את תנועתה; ובשימוש בנוגדי דלקת אשר יכולים לתרום להורדת הכאב.

זריקה של סטרואידים לאזור כניסת הגידים לתעלה מומלצת ביותר. מחקרים שונים הדגימו יעילות של עד80% ללא חזרה של המחלה. הזריקה יעילה פחות בחולי סוכרת.

הסיבוכים במתן זריקה מקומית של סטרואידים כוללים שינוי פיגמנטציה ונמק שומן תת-עורי ושינויים למשך כשבוע ברמות בדיקת הגלוקוז בחולי סוכרת.

ניתוח הינו טיפול הבחירה במקרים שלא הגיבו לטיפול השמרני. הניתוח מבוצע בהרדמה מקומית במסגרת אִשפוז יום והוא נמשך דקות בודדות. בניתוח נחתכת תעלת הגידים וכך מתאפשר מעבר חלק לגידים. הסיבוכים בניתוח הם קלים, כגון זיהום שטחי ורגישות באזור הצלקת. סיבוכים קשים יותר כגון פגיעה בעצבים התחושתיים וזיהום עמוק, נדירים ביותר.